אם נסיח את דעתנו מהשאלה מה מזין אותנו, נגלה את מהות האכילה ואת הערך הרוחני של המזונות הנובע מכח חיותם. ובכלל, גם עולה השאלה מדוע לא נברא האדם שלם ללא צורך שישלים את חיותו במאכל. ללמדך, שהקדוש ברוך הוא מחדש את בריאתו בכל יום תמיד. כמו שכתוב במסכת עבודה זרה דף ג' עמוד ב' "בכל יום ויום הקדוש ברוך הוא יושב וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים" כל יום ממשיך שפע חדש בבריאה לכל הנבראים. לכן, היהדות מורה לאדם שירסן את תאוותו ושאכילתו תהיה לשם קבלת השפע הנשפע בכל יום תמיד והמצטרך לבריאותו השלמה. כי למעשה המזון הגשמי ברובו, הוא מזון רוחני, בהיות החומר ברוב רובו רוחני, כפי שכבר הוכח בפיסיקה המודרנית ותאוריית הקוונטים לרבות תורת היחסות של איינשטיין שהוכיחו שכל חומר בעל נפח כלשהו אינו ברובו חומר. תחושת החומר נובעת בגלל מהירות החלקיקים שנותנת הרגשה מדומת של חומר מלא בחומר, אך לאמיתו של דבר, אפשר לדחוס את כל החומר של כל העצים והצמחים על פני כדור הארץ בקופסת שימורים. החכמה תחיה את בעליה ולא על הלחם לבדו יחיה האדם.